איך להבטיח שתצא מרוצה מכל בית עסק? אל תצא פראייר!

איך להבטיח שתצא מרוצה מכל בית עסק? אל תצא פראייר!

2 Comments
זוהי התכונה החשובה ביותר שתסגלו לעצמכם.

האם זה קרה לכם פעם? יצאתם מבית עסק כלשהו (סופרמרקט,  משרד, חנות) והרגשתם תחושה פנימית לא טובה? זה משהו שקרה לכל אחד בתקופה זו או אחרת בחייו. גם לי. 


הרהרתי בזה התעמקתי בזה ובדקתי את זה. הבנתי שזה גורם לי (וגם לך) להפסיד הרבה כסף. אבל יותר מזה יש בזה נזק אפילו עמוק יותר.

הנה כמה דוגמאות:
1.    בא לכם אבוקדו, נכנסתם לסופרמרקט, לקחתם 2 אבוקדו קטנים, כדי להכין שני כריכים לארוחת צהריים - הגעתם לקופה והקופאית מכריזה על המחיר. אתם אוטומטית שולפים שטר של 50 שקלים ומשלמים. רק לאחר שאתם יוצאים פתאום אתם קולטים ששילמתם 31 שקלים. נפלתם על מחירי שיא העונה. ממש לא תכננתם לשלם סכום כזה על שני אבוקדו. מה לעזאזל חשבתי לעצמי? אתם מתייסרים. במחיר הזה יכולתי לקנות ארוחת צהריים מלאה. אתם מתפלאים על עצמכם שהרשיתם שזה יקרה.

2.    ישבתם במסעדה, המנה לא היתה טעימה כפי שציפיתם שתהיה. לא היה לכם כוח להתלונן, ולא רציתם להקים מהומה. אתם ממהרים לעזוב את המקום, משאירים 10 שקלים טיפ, ונשבעים בלב שלעולם לא תחזרו לשם.

3.    נכנסתם לחנות בגדים כדי לקנות חולצה חדשה. רציתם לבקש עזרה מהמוכרת, ולשאול אם יש את הדגם הזה במידה M.  המוכרת עסוקה עם לקוחות אחרים. סליחה אפשר לקבל עזרה? המוכרת מדברת בטלפון עם חברה שלה. לבסוף היא נצמדת ללקוחה שנכנסה רבע שעה אחריכם ומשרתת אותה בנאמנות. אתם מוצאים לבד את החולצה, ללא כל עזרה, משלמים ויוצאים.

4.    נכנסתם לחנות רהיטים. ראיתם ארון יפהפה שמוצא חן בעיניכם, אבל המחיר גבוה בהרבה מהתקציב שקבעתם לעצמכם.  מצד שני כל כך אהבתם את הרהיט. אתם מוכנים לשלם יותר ממה שהתכוונתם. אם קצת יורידו לכם במחיר, רק כדי שתרגישו טוב יותר עם הרכישה הזאת. ביקשתם סך הכול הנחה של 5%. המוכר ממהר לצעוק לעברך, גברת זה המחיר. לא מתאים לך? אל תקני! את קצת המומה מהתגובה שלו, אבל מכיוון שכל כך אהבת את ארון הבגדים, את מחליטה להתעלם מהאגרסיביות שלו, ובכל זאת לרכוש את ארון הבגדים המהמם הזה.

מה משותף לכל המקרים הללו? כשעזבתם את המקום חשתם חרטה. אכזבה וחוסר שביעות רצון. במקרים מסוימים קיבלתם יחס לא מכבד מהצד השני. חוויתם חווית קנייה לא טובה. אני קורא לזה קנייה לא רצויה.

כאשר דפוס ההתנהגות הזה חוזר שוב ושוב במשך שנים, זה מסב לנו הפסדים גדולים. אז אני רוצה לומר לך שזאת לא אשמתך - כבני אדם אנו מתוכנתים לפעולות ותגובות. אנו מספרים לעצמנו שלא נחזור על הטעות הזאת, אבל השגיאה חוזרת דווקא כאשר אנו לא מוכנים. כאשר אנו עייפים, טרודים במחשבות ובדאגות, שקועים במשהו אחר שמעסיק אותנו. ואז התהליך האוטומטי נכנס לפעולה, והופ! שוב "אכלנו אותה."  מכירים את ראשי התיבות ט.ל.ח? זה ראשי תיבות של טעות לעולם חוזרת. אבל הטעות הזאת עולה לנו כסף. אני אראה לכם איך לעולם לא ליפול יותר בפח הזה. בבקשה, תמשיכו לקרוא!


התייחסו לכל קנייה כעסקה, גם אם זה חלב או מילקי

איזו אסוציאציה עולה בראשכם לנוכח המילה, עסקה? מרבית האנשים חושבים על עסקאות גדולות, כמו רכישת דירה, או מכונית. רכישת עסק כלשהו. אבל עסקה מתקיימת גם כאשר קונים לחם או חלב בסופרמרקט. הסופרמרקט מציע לרכוש את החלב במחיר של 5.80 שקל. ברגע שהנחת את החלב בעגלה, בעצם הבעת הסכמה לרכוש את המוצר במחיר אותו דרש המוכר. יכולת להגיד לעצמך שלא מתאים לך לשלם את הסכום הזה, שזה לא שווה לך, ולוותר על המוצר. עסקה מתבצעת כאשר שני הצדדים מסכימים על המחיר. הקונה והמוכר מסכימים על אותו המחיר. כל תשלום שאתם משלמים, כל מוצר שקונים בסופרמרקט  הוא סוג של עסקה. בינך לבין המוכר.

כאשר אנו בתוך עסקה גדולה, אנו שוקלים אותה היטב וחושבים על זה המון. לעתים אנו שוכרים עו''ד (כמו בביצוע עסקת רכישת בית). בשעה שלא הייתי  מציע לך לשכור עו''ד בעת רכישת הלחם והחלב שלך, הרי שאני מציע לך לחשוב על זה כעסקה לכל דבר. התחילו להתייחס לכל קנייה כסוג של עסקה. אינכם חייבים להסכים לכל עסקה.



תלמדו להבחין בין קנייה רצויה, לקנייה לא רצויה

אם אתם מרגישים רע כאשר אתם עוזבים עסק כלשהו, אז אתם בתהליך של קנייה לא רצויה. ואנו כבני אדם תמיד מצטערים על קנייה שאינה נחוצה, קנייה שגורמת לנו להפסד, ומורת רוח.

פעם הייתי כזה. בעבר הרחוק הייתי משלם את המחיר, ואומר לעצמי שלעולם כף רגלי לא תדרוך  יותר בעסק הזה. כך מנעתי מעצמי אי נעימות עתידית, ווידאתי שלא "אוכל אותה" פעם נוספת. יחד עם זאת ספגתי הפסדים על ימין ועל שמאל. גם אם ההפסד היה חד פעמי לאותו מקום, הרי שהוא חזר במקום אחר. ואז האמת הכתה בי בעוצמה אדירה, כמו ברק: אם נגרמת תקרית כזאת מדוע לא לתקן את זה במקום? מדוע אני צריך לספוג את הפעם הראשונה?
במציאות הקודמת ידעתי שלא תהיה פעם שנייה. אם התחרטתי על קנייה כלשהי, או אם היה נדמה לי שבאיזושהי צורה העסק הערים עלי, וגרם לי לרכוש משהו שלא התכוונתי, הייתי מבטיח לעצמי שלא אחזור לשם יותר.

זאת בעיה של רבים וטובים שלא נעים להם. הם לא רוצים ליצור סיטואציה של חוסר נוחות, ולכן קונים משהו שמישהו  "דחף להם."

אני רוצה ללמד אתכם להרגיש הכי נוח שבעולם במצבים הללו, ולצאת תמיד כשידכם על העליונה. לעולם אל תתקבעו על אף קניה. תמיד תבקשו הנחה, ואם לא נותנים לכם - פשוט עזבו את המקום. תגידו, זה יקר מדי, ותלכו.

אני יודע שיש סיטואציות שאתם משתוקקים למוצר הזה, ואתם מוכנים להתפשר על יחס גרוע, ולשלם את מחירו המלא. אל תעשו את זה! אני רוצה לומר לכם שאין מצב שאתם מפסידים משהו. תנו לי להסביר.

ב 99% מהעסקאות מדובר במשהו שתוכלו לקבל גם מחר וגם בשבוע הבא באותו המחיר שהמוכר דרש גם ככה. כלומר, אחרי שסירבתם, ועזבתם את העסק/ חנות / משרד, אתם תמיד יכולים לחזור (או לשלוח מישהו אחר שירכוש בשבילכם) ולקבל את זה במחיר הנקוב.

 כאשר אני מעודד אתכם לבקש הנחה בביצוע עסקה, אני לא מתכוון לכך שתיכנסו לרשת קופיקס ותבקשו קפה ב 4 שקלים במקום ב 5 שקלים. גם לא תבקשו הנחה בסופרמרקט על המילקי. אבל שנינו יודעים היטב שבאלפי עסקים פרטיים ניתן לבקש ולקבל הנחות משמעותיות. בחנות הרהיטים, בחנות למוצרי חשמל, בסלולאר, בכבלים, בחנות הנעליים, ובחברות הביטוח.

תהיה זה שמתחרט בקופה בסופרמרקט כי זה יקר מדי. זה שמחזיר את המנה במסעדה כי לא היה לך טעים.  זה שעוזב את החנות מבלי לקנות דבר מפני שהמוכרת לא נתנה לך שירות הולם, או מפני שאיש המכירות לחץ אותך לקיר.


תהיו לקוחות בעלי דרישות גבוהות

תהיו לקוחות בעל סטנדרטים גבוהים. לקוחות עם דרישות גבוהות. מגיע לכם יחס אדיב, ומגיעה לכם תמורה מלאה בעבור כספכם. תעמדו על הזכויות שלכם, ואל תהיו ותרנים לגבי מה שאתם אמורים לקבל כחוק. בכל עסק (חנות, מסעדה, משרד). תבואו בדרישות. אל דאגה בעלי עסקים רגילים ומתורגלים לזה. הם פשוט אוהבים שלקוחות שקטים וצנועים מקלים עליהם את החיים. תאתגרו אותם. תהיו אלה שמתחרטים בקופה בסופרמרקט כי זה יקר מדי. אלה שמחזירים את המנה במסעדה כי חסר מלח/ זה לא טעים. שאלה שעוזבים את חנות הבגדים כי לא קיבלו יחס הולם מהמוכרת.

היו אסרטיביים. אסרטיביות זוהי תכונה נרכשת שניתן לתרגל . ככל שתתרגלו יותר אסרטיביות כך התכונה הזאת תוטמע בכם ותהפוך להרגל שני. לחלק מהאישיות והתכונות שלכם. האסרטיבי אינו מתבייש ואינו חושש מכך שהוא לרגע שם את עצמו במרכז. אינו חושש מפני מה יחשבו/ יגידו ועליו. זכור! זה לא התפקיד שלך לרצות את בעלי העסקים השונים.
יש מוכרים שמעליבים את הקונים. הם אומרים משהו כמו, אדוני, זה המחיר! לא מתאים לך, אל תקנה. הם פועלים מתוך אסטרטגיה של פסיכולוגיה הפוכה. לגרום ללקוח לחשוב שהוא מפסיד את העסקה. כאילו שלא אכפת להם - שלא ייקנה. אל תיפול בפח הזה. אם זאת התשובה שאתה מקבל מהמוכר, קח את הרגליים שלך (ואת הארנק שלך) ותתרחק מהעסק שלו . יהיו מספיק בעלי עסקים נחמדים ואדיבים שישמחו לקבל את הכסף שלך, לאחר שיעניקו לך הנחה. פעל בלי להתבייש, ובלי לעשות חשבון.

שמור על המזומנים שלך
כסף מזומן

תהיה ערני. בעיקר כאשר אתה משלם במזומן. קפצת לרגע לפיצוצייה לחנות ממתקים או כל חנות אחרת. טעויות קורות. זה קורה בעיקר כאשר אתה נותן שטר גדול. קניתי ממתקים ב 15 שקלים. נתתי למוכר 100 שקלים. וקיבלתי עודף. שטר חדש ירוק של 50 שקלים, מטבע של 10 שקלים ומטבע של 5 שקלים. סך הכול עודף 65 שקלים. המחיר היה 15 שקלים. מישהו שכח להחזיר לי עוד 20 שקלים. אם לא הייתי ערני הייתי משלם 35 שקלים בעד ממתקים ששווים 15 שקלים. אבל לא כל חיי הייתי כזה ערני. לומדים מהניסיון. קח את הניסיון שלי בחינם, ותחסוך מעצמך עגמת נפש וכסף.
לפני שאתה מתכוון לקנות משהו במזומן, תסתכל בארנק שלך. איזה שטרות יש לך בארנק? אילו מטבעות?  לדוגמה, יש לי בארנק שני שטרות של 100 שקלים, שטר של 50 שקלים. שתי מטבעות של 5 שקלים, ו3 מטבעות של שקל.
דע כמה כסף יש לך בארנק. עם כמה כסף אתה נכנס לחנות ועם כמה כסף  אתה יוצא. הטוב ביותר הוא לשלם בסכום מדויק.  או בסכום הקרוב ביותר לסכום הקנייה. לדוגמה, קנית ב 15 שקלים. שלם בשטר של 20 שקלים. כאשר אתה יודע אילו שטרות ומטבעות יש לך בארנק קל לך לשלוף סכום מדויק ככל האפשר.

והנה עכשיו אנו מגיעים לחלק הטוב. לאחר שהמוכר מכריז על המחיר, תכריז אתה על התשלום. "הנה 100 שקלים בבקשה." ההכרזה הנגדית הזאת מורידה 95% מהטעויות. למה? אתה מקבע במוחו של המוכר את הסכום ששולם. אבל מתרחש כאן תהליך פסיכולוגי. שבו אתה בעצם אומר. עכשיו שילמתי לך 100 שקלים, אני מצפה לקבל את העודף המגיע לי. חשב בראש כמה מגיע לך עודף ובדוק שקיבלת אותו במלואו. אבל אל תעצור שם. קח את זה עוד צעד אחד גדול קדימה. כאשר המוכר מכריז על המחיר, למשל, 15 שקלים. אני אומר  "הנה 100 שקלים, תחזיר לי 85. " מה עשיתי כאן? הוריתי למוכר על סכום העודף המדויק שהוא אמור להחזיר לי. האם אתה חושב שהוא יעז עכשיו לטעות? ברור שלא!

המשימה הבאה תחסן אותך מפני קניות לא רצויות

משימה לתרגול:

היכנס לסופרמרקט. גש אל מחלקת הירקות והפירות, ובחר בפרי הכי יקר שנמכר כרגע. תגיע לקופה. זה יכול להיות אננס, או פרי אורגני כלשהו. הקופאית תכריז על המחיר, ואז תעשה פרצוף מופתע, ותגיד, סליחה, כמה זה? הקופאית תחזור על המחיר. תגיד: וואו, זה יקר מידי, סליחה לא שמתי לב למחיר, אני מוותר על זה. לקופאית לא תהיה  ברירה, היא תבצע ביטול. צא מהסופרמרקט. ביצעת את המשימה בהצלחה. אתה מחוסן מפני קניות לא רצויות.


אם אהבת את הפוסט הזה או מצאת שהוא מועיל, מדוע לא לשתף?
זה קל, רק להקליק על סמל האות f בהמשך.



אולי יעניין אותך לקרוא גם:

2 תגובות:

  1. כמה שאתה צודק תודה על הכתבה משהו!
    יוסי אני רוצה לומר לך תודה ענקית על הכתבות המחכימות

    השבמחק
  2. הי דניאל, אני באמת מקווה שתיישם את העצות שנתתי כאן במאמר החשוב הזה. עלינו להיות צרכנים נבונים. לא להתבייש לבקש שרות טוב, תמורת הכסף הטוב שאנו משקיעים. בעלי עסקים צריכים לא רק לקחת את הכסף שלנו, אלא גם לתת תמורה הולמת. וזה התפקיד של כל אחד ואחת מאיתנו להתעקש על שרות איכותי ולקבל תמורה מלאה בעבור ההשקעה שלנו בעסק.

    השבמחק

איך לעשות כסף. מופעל על ידי Blogger.